החברה העירונית ראשון לציון, תרבות, ספורט, נופש - עמוד הבית

החברה העירונית ראשל"צ לתרבות, ספורט ונופש בע"מ
טאבים צד
דלג על טאבים צד

חלונות בהקיץ / חנה בן אליעזר קרטיס

בעבודות הקולאז' המוצגות בתערוכת היחיד "חלונות בהקיץ" של חנה בן אליעזר קרטיס, ניכרת נוכחותם של ממדי הזמן, התנועה והאור, המדגישים את האווירה המייחדת תיאורי  פנים חדר (תפנים). הטכניקה המתמשכת של צירוף, הרכבה והדבקה, והחלקים נאספים מחדש בזוויות שונות ומאפשרים שילוב מתוחכם של שברי זיכרונות עם תיעוד דינמי עכשווי של פנים ביתה החדש. בן אליעזר קרטיס יוצרת זיכרונות ילדות מבית הוריה - ניצולי שואה שהגיעו ארצה מסלובקיה והעניקו לה סביבה תרבותית, אסתטית ומעשירה. באותה רוח היא מנסה לשחזר את פינות הבית שהקימה בראשון לציון, אותו עזבה לאחרונה ועברה לדירתה חדשה, בסביבה מאפשרת לה ליצור בשלווה. את הניירות הצבעוניים המרכיבים את עבודותיה היא קורעת מתוך מגזינים שעוסקים בנוף, באופנה ובעיצוב, ואותם היא מצרפת ומדביקה פיסה אחר פיסה, עד להתהוות התמונה הסופית.

ביקור בדירתה המטופחת חושף אוספים מרגשים של כלים, תחרות, שטיחים ורהיטים יפהפיים שמשמרים את זיכרונות ילדותה, נעוריה ובגרותה. הפרשנות שהיא מעניקה להם בעבודותיה, עוטפת אותם בהבזקי אור, או לחילופין בכתמי צל; במקומות מאווררים או באזורים דחוסים; בצמחייה המשדרת פריחה או בזו המסמנת קמילה. מתוך המגזינים היא קורעת, גוזרת, מדביקה ויוצרת האווירה הביתית המוכרת. האווירה המייחדת תיאורי פנים חדר בתולדות האמנות, מתקבלת בעבודותיה באמצעות דימוי של חלון, המשמש במהותו כמקור אור וכחיץ בין החוץ לפנים. 



עד למחצית המאה ה-19, שימש דימוי החלון כמקור אור יחידי וככלי חיוני בעבודת האמן. בתקופת הרנסנס הוגדר הציור עצמו כ"חלון אל מציאות אחרת", הגדרה שאיבדה מחשיבותה במחצית השנייה של המאה ה-19 ובמעבר אל המאה ה-20. נציגי האמנות המודרנית ביקשו לשטח ולפשט את התמונה ולהימנע ככל האפשר מייצוגה של המציאות. ראיה לכך הן עבודותיו של אנרי מאטיס כגון "חלון פתוח בקוליור" (1905), "הרמוניה באדום" (1908). בעבודותיה של בן אליעזר קרטיס הוא משמש כמתווך וכמטפורה למצב רגשי של יציאה מתוך סגירות והתכנסות אל העולם ואל האור.

החלון השקוף חושף את המקום, הנוף והאווירה, ומנכס הרעיונות המסורתיים גם אל עבודות התפנים של בן אליעזר קרטיס. בעצם השימוש בטכניקת הקולאז' מתגלה החלון כסדוק, שבור, מעוקם ולעתים אטום. למעשה, הוא משוטח על פני המצע כתמונה חידתית עכשווית. עבודותיה העגולות (טונדו), שהעין נמשכת אליהן בחלל הגלריה בשל ממדיהן הגדולים ואמירתן הייחודית, מהוות מעין צוהר, פתח או חלון, או לחילופין נגזרת שהותירה קרע דמיוני בחלל הגלריה. 

תיאורי התפנים של בן אליעזר קרטיס, העשויים קרעי ניירות צבעוניים, מעלים על הדעת גם את חלונות הוויטראז' היפהפיים שמעטרים מאז ימי הביניים מבני דת וציבור מרכזיים בבירות אירופה. אורם המשתבר על הקירות בהבזקים צבעוניים מתעתעים, משלב איכויות של חומר ושל רוח. הצבעוניות המשתנה, שמגדירה את זיכרונותיה של בן אליעזר קרטיס ומדגישה את מבעה האישי, הפנימי, האופטימי והאסתטי, הם שהקנו לתערוכתה זו את שמה: "חלונות בהקיץ".

אוצרות וטקסט: ד"ר נירה טסלר
הצטרפו אלינו ברשתות החברתיות
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד