החברה העירונית ראשון לציון, תרבות, ספורט, נופש - עמוד הבית

החברה העירונית ראשל"צ לתרבות, ספורט ונופש בע"מ

חלומות בהקיץ - פתיחת תערוכה

במוצ"ש ה-29 ביוני נפתחה בגלריה העירונית לאמנות בראשון לציון התערוכה 'חלומות בהקיץ' בה משתתפים : רון אלוני, רויטל לסיק, מעין חיו, ליזה זברסקי, אלעד ערמון, בתיה מלכא, הדס רשף.

בפתיחת התערוכה תקלט: DJ דרור שדה- אור

אוצרת: אפי גן

הזמן בו אנו מתבוננים פנימה לתוך עצמנו וחולמים בהקיץ הוא בעל חשיבות עצומה. התבוננות פנימית משפיעה על האופן בו אנו בונים זיכרונות, מעניקים משמעויות לידע, ומסוגלים להשליך למידה של מידע חדש על הקשרים אחרים . החלום בהקיץ הוא אחד המנועים החשובים ואולי אף ההכרחיים לתנועת היצירה. במקרים רבים הוא מקדים את פעולת היצירה, במקרים אחרים התוצאה מצביעה על הפעולה של החלום בהקיץ.

בכל העבודות בתערוכה מתקיים יסוד פנימי עמוק הנמצא מחוץ לסדר הרגיל של הדברים ומניע אותן. התערוכה מבקשת לראות בפעולת החלימה בהקיץ 'שריר פעיל' אצל האמן, אמצעי עבודה הכרחי שתחילתו בפעולה מחייבת של חלום בהקיץ ולאחריה דמיון הופך למציאות על נייר, בד, חומר.  

רון אלוני מציג גופי מתכת שנפשקו ונפתחו עד שהפכו לבעלי משמעות חדשה או איבדו ממשמעותם. כרית עצומה תלויה בחלל הגלריה ומסמנת חלום \ חולם. תופסת, משאירה ומנדפת בו-זמנית את החלום ומותירה את הצופה לפענח את החומר.

רויטל לסיק מציגה ציורים גדולים וקטנים וביניהם רישומים על קיר. התרחשויות הזויות כבחלום,  יצורים, ספק אנשים, ספק חיות, מבצעים פעולות הנראות מוכרות. ניסיון לעקוב אחר מהלך עקבי שיסביר את התמונה, נהדף ולא מצליח.

מעיין חיו  מציירת על ניירות גדולים חזיונות צבעוניים הבנויים מקטעים שאינם מתחברים לכלל סיפור ומשאירים את הצופה המתקרב ומתרחק חליפות מהעבודות, עם תחושה מקוטעת.  סיפור צבעוני גדול "אדמה של אף-אחד", אולי מקום צבעוני בו נחה הנפש מקשיי היומיום.

ליזה זברסקי מציגה ציורים כהים ברפידוגרף ובצבעי אקוורל, נערה רוקדת בינות לפנסי רחוב זורמים, פוגשת בציור אחר- את זרמי האור שזוחלים אל חדרה והחדר הדומם מקבל תנועה וגמישות בלתי אפשריים. אי בים מסגיר בתחתיתו אדם החולם בהקיץ.

אלעד ערמון מציג עבודות היוצרות תחושה הרת אסון, או 'פוסט אסונית'. ציפורים שהתפחמו על גבי קרש גיהוץ עירום, או כלוב ציפורים המונח על שולחן, מכיל, כולא את שרידיה הקרושים של חיה פרוותית שחורה.

בתיה מלכא מחברת חלקי גוף שיצקה בחומר: בובות \ ילדות המנסות לפרוץ קדימה ולנוע ומאידך מייצגות כובד והיעדר התנועה כאילו קפאו בעשייתן. ידיים ורגליים משוכפלים ומחוברים אל כדור, בובה כורעת מחליקה בתנוחה לא בובתית, צלחת שטוחה המכילה תינוק בוקע טובע.

הדס רשף  באמצעים דיגיטליים, בוראת הדס עולם מחודש פרי חלום בהקיץ: חנה סנש על שפת ימה העכשווי של שדות ים, ציור היוצר מציאות מדומיינת אולי 'רצויה' או 'מתקנת'.

 
נעילת התערוכה: 25 בספטמבר 2013.

 

הצטרפו אלינו ברשתות החברתיות
Banners
דלג על Banners
עבור לתוכן העמוד