הפסלים של למדן במהותם החופשית מתכתבים עם זרם הדאדאיזם. הדאדאיסטים פיתחו טכניקות אמנות חדשות אשר נועדו לערער על השיפוט האמנותי- אסתטי שזוהה עם התרבות האירופית וביקשו לערער על המוסכמות של האמנות והחברה.

גם אם דרכו של למדן נדמית כזו שאינה חתרנית במהותה, הרי שבמהותה מתקיימים רבדים של ביקורת אמנות מושכלת וקריאת תיגר על מוסכמות ועל הסדר.  למדן שואב את חירותו מהדאדא כמו גם מיצירות אמנים מקלאסיים ומודרנים כפיקסו, ג'אקומטי, מיכלאנג'לו, רודן, ומריסול. עם זאת הפסלים מציינים מעל לכל מבט אישי, משוחרר ושמח של נפש אמן יצירתית שאינה יודעת שובע.

אוצרת: אפי גן

פתיחת תערוכה בבנין עירית ראשון לציון - יום שני, 4 באפריל, 2011 בשעה 19:30

נעילת התערוכה:9 ביוני